רש"י על במדבר ל״ה:כ״ג

« רש"י על במדבר ל״ה:כ״ב רש"י על במדבר ל״ה:כ״ה »

23 שפתי חכמים פתח ↗

הכהו. פי' שבזולת תוספת מלת הכהו יובן שבלא ראות דבק עם אשר ימות, כלומר שלא ראה מיתתו ואין הדבר כן, רק ר"ל שלא ראה בהכאתו. ועוד שבזולת זה התוספות יהיה המאמר או בכל אבן חסר בהכרח, כי היה צ"ל או הכהו בכל אבן, דאי אהשליך דלעיל מיניה קאי, א"כ או כל אבן מיבעי ליה:

23 מזרחי פתח ↗

או בכל אבן אשר ימות בה הכהו בלא ראות שלא ראהו. הוסיף מלת הכהו בין אשר ימות בה ובי' בלא ראות לשתי סבות האחת שבזלת זה התוס' יהיה המבון ממנו שבלא ראות דבק אם אשר ימות בה ופירושו שלא ראה מיתתו ואין הדבר כן רק פירושו שלא ראה הכאתו ועוד שבזולת זה התוס' יהיה מאמר או בכל אבן חסר בהכרח כי היה צ"ל או הכהו בכל אבן דא"א לומר דקאי אהשליך דלעיל מיניה דא"כ או כל אבן מיבעי ליה:

25 שפתי חכמים פתח ↗

שלא תארע. ר"ל דלטעם ראשון קשה דכתיב עד מות הכהן גדול מגיד לך הכתוב שרוצח יאריך ימים אחר מות כהן הגדול, לפי שכ"ג ימות מהרה, ולמה ומפרש לפי שהיה כו'. ולפי' ד"א קשה אם הכהן גדול נענש שמת על שלא התפלל, למה ישוב הרוצח לביתו אחר מות הכ"ג, לכך פירש גם טעם ראשון:

25 משכיל לדוד פתח ↗

עד מות הכ״ג שהוא בא וכו׳ דבר אחר וכו׳ לפי׳ ראשון ק׳ דהא כי היכי דאינו כדאי שיהא לפני כ״ג זה כך אינו כדאי להיות לפני כ״ג אחר ואם כן אמאי חוזר במיתת כ״ג הא בשמת כ״ג א׳ ממנין אחר במקומו ואיך ישב זה הרוצח לפניו. לכך מייתי ד״א דאדרבא הוא לעונש לכ״ג ומיהו אהא נמי ק׳ דמה עונש הוא זה ומאי איכפ׳ ליה לכ״ג שלא יהא הרוצח בעירו עד שימות הכ״ג הא זימנין נמי דמת הרוצח קודם לו כדתנן שם תהא מיתתו שם תהא קבורתו וכו׳:

25 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרשת שבת הגדול פתח ↗

1566 פירוש - כאשר תמנה עשרה מאמרות מסופם מאמר עשירי להתחלתם מאמר ראשון, יהיה המאמר "בראשית" המאמר העשירי. ודע ששיטת המהר"ל היא שהמאמר האחרון הוא בראשית א, כט "הנה נתתי לכם את כל עשב וגו'", וכפי שכתב בגבורות ה' פנ"ז רצא:, ושם הערה 98. אך יש להבין, מדוע כאן נמנה את המאמרות מלמטה למעלה ואז "בראשית" הוא המאמר העשירי, ולא נמנה אותם כסדרם מלמעלה למטה ואז "בראשית" הוא המאמר הראשון, ו"למה נמנו אחורנית" רש"י ויקרא כו, מב. ונראה, כי קדושת אהרן מחייבת שנמנה את המאמרות מלמטה למעלה, כי עניינו לאחד את התחתונים עד שיהיו ראוים להשראת שכינתו יתברך בתוכם כמבואר למעלה הערה 1546. ורש"י במדבר לה, כה כתב: "עד מות הכהן הגדול - שהוא בא להשרות שכינה בישראל, ולהאריך ימיהם". ובגו"א במדבר פ"ה אות י סה: כתב: "הכהן עושה שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, ומשרה שכינה בארץ, כמו שפירש רש"י בפרשת מסעי במדבר לה, כה, שהשם יתברך ... הוא אצלם". ובתפארת ישראל פ"ע תתשד. כתב: "וכל זה סתרי החכמה בענין הקרבן, שהוא השבת העלול אל העלה על ידי הכהן, שהוא המקריב אל השם יתברך, כאשר ידוע ממדרגת הכהן שעל ידו השבת העלול אל העלה". וצרף לכאן שבנר מצוה פז. כתב שהגימטריה של "כהן" הוא שבעים וחמש, ובאור חדש פ"ב תקמח: כתב שמספר זה מורה על דביקות ברוח הקודש, "שהם נחשבים אלו ע"ה כמו שבעה ומחצה, כי כל עשרה נחשב כמו אחד". הרי שהמספרים שבע ומחצה ושבעים וחמש עומדים על נקודת החבור שבין העלול לעלה, וזו גם השבת העלול לעלתו. וראה להלן הערות 1571, 1959, 2172.

23 או בכל אבן אשר ימות בה. הִכָּהוּ:

24 בלא ראות. שֶׁלֹּא רָאָהוּ:

25 ויפל עליו. מִכָּאן אָמְרוּ הַהוֹרֵג דֶּרֶךְ יְרִידָה גּוֹלֶה, דֶּרֶךְ עֲלִיָּה אֵינוֹ גוֹלֶה מכות ל':

23 גור אריה פתח ↗

או בכל אבן אשר ימות בו הכהו וכו'. כלומר, דלא קאי "בכל אבן" על מה שלפניו, דכתיב פסוק כב "או השליך עליו כל כלי", דאם כן הוי למכתב 'או כל אבן', מאי "בכל אבן", אלא פירושו "בכל אבן" 'הכהו':

25 ברטנורא על התורה פתח ↗

עד מות הכהן הגדול שהוא בא להשרות שכינה וכו' ד"א שהיה לו להתפלל וכו' קשה מאי ד"א וי"ל שטעם הפי' השני מיושב יותר דאי מטעם ראשון לא היה לו מותר לעמוד לעולם לפני כהן גדול ואפי' כ"ג אחר שזה משרה שכינה וזה מסלקה וכמו שכתב בפסוק כי חרבך הנפת עליה שאינו בדין שיונף המקצר על המאריך לכך פי' ד"א דמשום גריעותו של כהן גדול הוא שלא התפלל שלא יארע תקלה זו ולכך חוזר במיתתו ובא בימי השני:

25 לבוש האורה פתח ↗

רש"י עד מות הכהן וגו' ד"א לפי שהיה לו לכהן גדול להתפלל שלא תארע תקלה זו לישראל בחייו פי' ולפי שלא התפלל הכ"ג בא לזה תקלה זו לכך חייבה אותו התורה לזה שישב בעיר מקלטו עד מות הכהן הגדול ויצטער שלא יוכל לשוב לשבת לביתו כל זמן שהכהן גדול חי ומתוך כך יתפלל הוא על מיתת הכהן הגדול ותתקבל תפילתו ויקבל הכהן גדול את עונשו מדה במדה שמפני שלא התפלל הוא ימות שלא בזמנו ע"י תפילתו של זה ויתמנה אחר תחתיו שיתפלל ולא תהיה עוד תקלה בישראל:

« רש"י על במדבר ל״ה:כ״ב רש"י על במדבר ל״ה:כ״ה »